בית אהרן - ר' אהרן מגיד

הספר יצא לאור בניו יורק בשנת תשכ"ב
נושא הספר: עיונים בש"ס
מיקום המבוא בספר: הקדמה - בעמודים: מג-מו

תקציר המבוא:

בראשית המבוא המחבר מודה לה' על הצלתו בתקופת השואה ועל סיום כתיבת הספר.
המחבר שהה במחנות אושוויץ, ארנבורג, מאוטהאוזן, גוזן, גונסקירכן.
בהמשך המחבר מביא עדויות אישיות על רצח והתעללות הנאצים במקומות הנ"ל.
הוא מסיים שוב בברכת הודאה לה' על הצלתו, ומזכיר את הוריו ורבותיו.

המבוא:

בית אהרן

(עמוד מג)
הקדמה
הן מלפנים זאת בישראל חק לחוקרי חקר להקדים הקדמה בראש ספרם בפתח מאמרם על פי יסודות ודברים אלה :

א. להתפלל ולהודות לד'.
ב. להודיע סיבות וטעמים המניעים את האדם לחבר ספר.
ג. להקטין עצמם ולהתנצל.
ד. לבקש מהקוראים לדונם לכף זכות.
ה. להודיע טעמו של כינוי השם של ספרו שחיבר.
ו. מגמת הספר ועל מה אדניו הוטבעו.

א. להתפלל ולהודות לד'.

החיוב להתפלל לד' קודם התחלת כתיבת הספר וכן כל שעה שעוסק בה, וזה לשון הספר חסידים סי' תתרי"ב וכשתכתוב שום ספר קודם שתתחיל לכתוב תתענה יום אחד, ותתפלל להקב"ה שיצליחך שלא יפגעך רעה, וכן קודם לסיומו תתפלל שלא יארע לך דבר רע כל זמן שאתה עוסק באותו ספר או באותה מסכתא וכו' עכ"ל. ובהג' ברית עולם להחיד"א ז"ל כתב ע"ז ואם אי אפשר לו להתענות לפחות יתן צדקה לעניים ויתפלל על זה, כי הצדקה מכפרת גם על המזיד והיא כקרבן ויצרף הרהורי תשובה והכנעה וטוב לו, דכתיב לא ימנע טוב להולכים בתמים וסימן לדבר עצת ה' היא תקום עצת ר"ת ענוה, צדקה, תשובה, אז היא תקום וישלח עזרו מקודש לכתוב ספר וכיוצא עכ"ל עיי"ש.

גם יש חיוב להודות לד' בשעת גמר כתיבת החיבור, וכן בגמר ההדפסה. וז"ל בעל לב שומע בהקדמתו כשאדם גומר מלאכה צריכה ברכה, תוספות בדעת זקנים בפ' בראשית, ומהם גמר חסיד הרב ברית עולם דקל"ט א' דראוי למי שגמר לחבר ספר וכן להדפיס ספר לתת הודאות לשמו יתב' שזיכהו לכך, וכ"כ בככר לאדן דקנ"ג א' ע"ש. הקדמת אבות הרא"ש נר"ו ח"ב, ובמחב"ר סי' רכ"ג אות ז' כתב משם המו"ק שהגומר ספר שחיבר בחי' תורה לש"ש בכתיבה וכ"ש בהדפסה שיברך שהחיינו והוא ז"ל כתב ושיברך בלא שם ומלכות ופשיטא דחייב להודות לד' על שזיכהו לכך, וה' גדולי תרומה כשגמר הדפסת הספר דרש ברבים לשבח להקב"ה שזכה לזה כמ"ש ה' בס' בינה לעתים דרוש ב' ע"ש. והרב מעשה אברהם ז"ל בחיו"ד ס' ל"ח כתב דהיותר טוב לעשות מלבוש חדש וללובשו כדי לברך שהחיינו בשם ומלכות, ולכוין לברך על המוגמר מהס' החדש כמ"ש הברכי יוסף יו"ד סי' ע"ר לענין ספר תורה חדש עיי"ש.

ועיין מ"א או"ח סי' רכ"ג ס"ק ה', ובבאה"ט ס"ק י', 1 שערי תשובה ס"ק י', ובשו"ת חתם סופר או"ח סי' קנ"ו, ובהעמק שאלה בפ' ברכה, ועיין בים של שלמה ב"ק פ"ז אות ל"ז, בענין ברבה שהשמחה במעונו בסעודה לגמרה של תורה. ועיין באורחות חיים על או"ח סי' רכ"ג ס"ק ד'. ושדי חמד מערכת ברכות ס' ב' אות כ', ואסיפת
(עמוד מד)
דינים מערכת ביהכנ"כ אות י"ב, ומחזיק ברכה ס' רכ"ג, וזכור לאברהם אלקלעי ח"א אות ב', ומור וקציעה ס' רכ"ג, ותראה שיש הרבה שיטות לברך שהחיינו ואפי' לשיטת הסוברים שלא לברך הוא מטעם דמצות לאו ליהנות ניתנו עיי"ש, אבל להודות לד' ודאי חוב קדוש הוא.

ואני אודה ה' בכל לבבי על אשר הפליא חסדו עמי ואספרה לאחי את כל הנסים והנפלאות שעשה עמדי ומעודי עד הנה עזרוני רחמיו ולא עזבוני חסדיו, וגם בימי השואה האיומה והנוראה לא הסתיר פניו ממני ומכבשן הנורא הצילני ומתוך גיא ההרגה של אוישוויץ, אראניענבורג, מאטהויזען, גוזען וגונסקירכען הוציאני.

למקומות האלה הידועים לשמצה הובלו כצאן לטבח רבוא רבבות אחינו בני ישראל על ידי הצר הצורר הגרמנים ועתריהם ימ"ש, וגם אני בתוך הגולה, במחנות השמדה אלה עינו הצוררים את נפשנו בעינוים קשים ומשונים ושיעבדו אותנו בעבודה המפרכת את הגוף ואת הנפש ורצחו מדי יום ביומו אלפים ורבבות במיתות משונות ואכזריות.

ואלו באתי לתת תאור מלא מכל המעשים הנוראים שנעשו שם ע"י הגרמנים ועוזריהם הארורים תקצר היריעה מהכיל, ובכל זאת כדי לקיים הציווי של זכור את אשר עשה לך עמלק וגם למען ידע הדור האחרון עכ"פ מקצת מן המקצת ממה שראו עיני בעוה"ר, אמרתי לחוק ולכתוב מעט מן המעט בספר לגלות ולפרסם בעולם את טבעם ואת מהותם של הגוי השפל והנבזה האומה השפלה הנאצית הגרמנית וגם עוזריהם הנאצים משאר האומוח, את מעשיהם הרשע, הכחש, הגזל, החמס והרצח, ואם כי כבר ידוע בכל העולם מעשיהם האכזריים ע"י סופרים וספרים, גם מה שעשו לשאר אומות העולם באיירופא ובפרטיות לאחב"י והרגו יותר מששת מיליונים אחב"י אנשים ונשים זקנים וזקנות, עוללים ויונקים, וכל זה עשו בפומבי, בכל זאת אחשוב לחוב קדוש למסור איזה מאורעות בתור עד ראיה.

א. באוישוויץ נקבע מקום עבודתי ב"דעוסאינפעקציאנס באראק" שהיה סמוך ממש לתא הגאז והקרעמאטאריום שבהם השמידו אנשים נשים וטף, תחילה דנו אותם בחנק ע"י גאז ואח"כ בשרפה בתוך כבשן האש, שם ראיתי כאשר בלילה אחת בחודש יוני שנת תש"ד באו הרוצחים פתאום ואספו כשלושת אלפים איש והשליכו אותם על מכונות משא כדי להובילם לטבח, האנשים האלה בכו בקול יללה וצעקו מרה לאמור: ההיסטוריא תשפוט אתכם על המעשים האלה! באותה לילה נהרגו כלם כאור בוקר בגדיהם הובאו חזרה כדי לנקותם מכל החפצים הנמצאים בתוכם, גם את שיני הזהב הוציאו מפיהם של הנרצחים טרם שנשרפו, את השלל שלחו להרייכס-באנק של האומה הגרמנית, הרי רצח והרי חמס! ,"אמה גרמנית רצחת וגם ירשת" ...

ב. אצל ה"דעסאינפעציאנס-באראק" באוישוויטץ היה חדר המתים שמה נאספו גופות הנהרגים בתוך המחנה, יום אחד כרגיל הובאו מתים לשם ופתאום קול יללת ילדים בוכים נשמע מבין המתים ונודע לנו שהיו אלה עוללים שנולדו במחנה והשליכו אותם הרוצחים הרשעים חיים בין ההרוגים להשרף חיים במשרפות, היה זה מראה איום ונורא צועק עד לב השמים.

ככה החעוללו יום יום הרוצחים הטמאים ברבבות אחינו בני ישראל הקדושים והטהורים האומללים ה' ינקום דמם, ואלו דיו היו ימי וכל מי כנישותא ודיירי ארעא ספרי ילאו לכתוב ולצייר את כל אשר נעשה שם . . . יתבונן נא הקורא שורות אלה ויצטייר לפניו עד היכן שכח הציור מגעת גודל האיומים והעינוים הקשים
(עמוד מה)
והמרים הבכיות והצעקות של הקדושים והטהור' מיליונים אחב"י טרם שנשמדו ונטבחו ונשרפו במקום הזה -- אוישוויץ !!!

ג. כאשר הייתי בגוזען באו הרוצחים פעם אחת אל הבלאק שלנו והכריזו: מי האיש החולה קצת והחלש ורוצה להנפש מהעבודה הקשה יעבירו אותו אל בלאק מיוחד, שם יאכילוהו וישקוהו וינוח מיגיעו עד שיחלים ויהיה כבריא אולם... אני תיכף ירדתי לסוף דעתם של הרוצחים כי מרמה בפיהם ואינם מבקשים את טובתינו וגם גיליתי את דעתי לחבריי לבל יהינו לענות להם, אבל לערך שלוש מאות איש מרי נפש שחשבו כי אין מה להפסיד הטו אוזן קשבת לחלקלקות לשונם של הרוצחים, למחרת קול יללה וצווחה במחנה והנה את שלוש מאות איש האומללים הפשיטו ערומים כיום הוולדם ואספו אותם מאחורי גדר בקור גדול עד אשר מתו מהקרח הנורא, והרוצחים השומרים עמדו מסביב בבגדיהם החמים והביטו במראה הנורא הזה ושחקו על האומללים הגוועים ביסורים נוראים כאלה, לא יאומן כי יסופר!

ד. כאשר הגיעו אל המחנה יהודים אסורים ממחנות מיידאנעק, טרעבלינקא ולאדזש היו כפות רגליהם מלאות פצעים וחבורות נוראות ומכות טריות, וכששאלנום מה זה ועל מה זה השיבו שמעניהם פיזרו שברי זכוכית על שטח גדול ורדפום והכום ואלצו אותם לרוץ יחפים על השטח שהיה מלא זכוכית, כמה מהם מתו שם והשאר נשארו ברגליים שבורות ורצוצות וסבלו יסורים איומים, אוי לעינים שכך רואות!

ה. בעיני ראיתי בגוזען תל גבוה שנעשה מגופות אנשים שנהרגו על ידי השומרים הרוצחים הגרמנים ימ"ש ע"י מכות רצח והשליכו את גופם אל מקום אחד כמו אל אשפה עד שנצטברו לתל גבוה . ..

ו. כשהלכנו ממאטהויזען לגונסקירכען מהלך מרחק רב בלא כח מעמל הדרך ומרעב ומי שעמד כמעט רגע קט לנוח עד שתשוב נפשו מיד ירו בו הגרמנים ועוזריהם, וכן ראינו מתים פזורים בבל אורך הדרך הזה אשר קרה להם ככה בתוך הטרנספורטים שעברו שם לפנינו.

כהנה וכהנה עשו הגרמנים הארורים לאחינו האומללים וככה התעוללו בנו במחנות השמד והכליון והשמידו מיליונים יהודים ע"י סקילה שרפה הרג וחנק וע"י עינויים משונים ובאכזריות מרה לאין גבול, וכבר נכתב מזה בבמה ספרים ראה בספר "מן המצר" ועוד, והנני מזכיר כאן רק מעט מזעיר להיות לזכרון לבני דורי ולדורות הבאים ולזכור את אשר עשה לנו העמלק הגרמני, העם השפל והנבזה, הגרוע מחיות הטרף שהרג חמם וגזל ולא חמל ואשר המציא מיתות משונות שאין להעלותן על הכתב.

והנה העם השפל והטמא הזה הכריז על "תורת הגזע" (ראססען-טעאריע) אשר הגזע הגרמני הוא עליון במעלה מעל כל הגזעים וכינו את עצמם בכנוי "עם האדונים" (העררען-פאלק), ולבשו על ידי זה מסוה כדי לחפות על נבלותם ושפלותם כי מקור מחצבתם מאנשי היער אוכלי בשר אדם ושרשם מן הפראים המשולים לחיות יער ואפילו כבהמות שדה לא נחשבו, ואם יש "ראססען-טעאריע" אז הם נחשבים לגזע היותר נמוך ושפל אלא שהם מתעטפים במעטף התרבות והציוויליזאציע, ובזה נדמו לחזיר, וכבר אמרו חכז"ל: יכרסמנה חזיר מיער - זה אדום. אשר על כן מוטל עלינו לזכור ולא לשכוח את אשר עשו לנו ולמחות את שמם וזכרם הארור.

אני הגבר ראיתי בעני עמי בימי השואה וראיתי שם כל הנעשה, אותי נהג חשך, ובכל זאת ברב רחמיו וחסדיו כי לא תמנו הוציאני והצילני מפי שיני האריות והוציא ממסגר נפשי ביום ערב שבת קודש בעת כניסת שבת קודש כ"א לחודש אייר שנת תש"ה ל"ו בעומר, והפליא חסדו
(עמוד מט)
עמי עד כה שזכיתי לברך אל המוגמר של חיבורי חלק הראשון "בית אהרן", מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, והנני מברך ברכת הודאה להשי"ת הא-ל הענה אתי ביום צרתי ושמרני בדרך אשר הלכתי והוציאני מאפלה לאורה, אורה זו תורה, ואקוד ואשתחוה על ברכיי וכפי פרושות השמימה ואתן תודה לשעבר ומבקש להבא, אנא הא-ל הטוב האר עיני בתורתך הקדושה וזכני לחדש חידושים אמיתיים להוציא לאור שאר חלקי ספרי "בית אהרן", וכמו שעזרת לנו עד כה כן תעזור לנו גם להלאה שנזכה בקרוב לגאולה שלימה ע"י משיח צדקינו בב"א.

ומקום אתי פה להביע תודתי להורי הקדושים והטהורים ז"ל שממש מסרו נפשם לגדל אותי על ברכי התורה והיראה, וגמלוני טובות אד אין מספר, ה"ה אאמו"ר הגביר המרומם החסיד המפורסם מופלג בתוי"ר רודף צדקה וחסד שמו נודע בשערים וכו' וכו' מוהר"ר צבי חיים מגיד ז"ל, - ואמי מורתי היקרה והעדינה הצדיקת והחסודה המלומדת בעלת צדקה וחסד מרת רייזיל זלאטי ע"ה. תנוח נפשם בגן עדן הרוה ונשמותיהם תהיינה צרורות בצרור החיים עכמיב"א, וזכרם לא יסור מאתנו עד עולם.

גם אביע תודתי לרבותי הקדושים והטהורים ז"ל ואחזק את שמם לזכרון, כי רק בזכות מורי הגאונים והקדושים זכיתי לקחת חבל בין חוקרי חקר, הלא המה : הה"ח מופלג בתו"י וכו' ר' אייזיק אריה מקריווע, ר' יצחק מטארניווע, ר' ישראל ניימאן מקאלין, ר' אלטר אדלער מדיבעווע, ר' אלטאר מגאניטץ, ר' ברוך קויפמאן מטערניווע ז"ל, והרבנים הגאונים ר' יעקב שמואל אויסלענדער מק"ק שאמלויא בעהמ"ח ספר בכורי ראשית, ר' יאיר חמודות, ר' אריה ליב ווייס ובנו ר' נפתלי הערציל ווייזס ז"ל, והגאונים גדולי עולם, אדמו"ר הגאון הקדוש חסיד ועניו צדיק מפורסם וכו' וכו' מוהר"ר מאיר ווייס דומ"ץ דק"ק טעטש זצ"ל, אשר רובי תורתי שאבתי ממעינו הקדוש מעין חיים טהור וקדוש, ואדמו"ר הגה"ק צדיק מפורסם מוהר"ר יואל וועליטשקער, אבדק"ק טרעסיף יצ"ו זצ"ל, והג' הקדוש אדמו"ר ר' אליעזר דוד גרינוואלד זצ"ל אבדק"ק סאטמאר יצ"ו, ואדמו"ר הגאון הגדול והקדוש נזר ישדאל ותפארתם שר התורה וכו' וכו' מוהר"ר מנחם האגער זצ"ל, אבדק"ק אויבערווישא יצ"ו, בהגה"צ אדמו"ר הקדוש והטהור מוהר"ר ישראל האגער מוויזניץ זצ"ל, - ואחרון אחרון חביב, חברי היקרים והקדושים יראי ד' מנעוריהם המתמידים הגדולים וכו' וכו' מוהר"ר נחום פערל זצ"ל מטערניווע יצ"ו, ור' חיים ווייס דומ"ץ דק"ק טעטש זצ"ל, כי הרבה למדתי מהם ב"ה, ותמיד עומדים נגד עיני וזכרם לא ימוש ממני עד עולם, הקב"ה ישלם שכרם, בגן עדן תהא מנוחתם עד אשר יחיו ישני עפר, אכיה"ר זי"ע.

ואחת אשאל מאת ה' אותה אבקש בזכות אבותי ורבותי הקדושים שאזכה לישב באהלה של תורה גם להבא, ויתן לי אמיץ כח ורב אונים להוציא לאור שאר חיבורי וימצאו חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי אמן.

אודך ד' אלקי בכל לבבי ואכבדה שמך לעולם
הורני ד' דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך
ראה כי פקודיך אהבתי ד' כחסדך חיני
נדבות פי רצה נא ד' ומשפטיך למדני
מה נמלצו לחכי אמרתך ודבש לפי
גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך
יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש
דרך פקודיך הביננו ואשיחה בנפלאותיך